צעירה נקברת על גבה, עם מנעול וקרדין בגרון כדי ‘למנוע ממנה לחזור לחיים’. תמונה: התיעוד מהאינסטגרם של @umktorun
שאלי היא בחפים מעורף מנעול משולש על אצבע הרגל ומקרדין בגרון התגלה על ידי מדענים מאוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס בבית הקברות של Pń, ליד דנברובה חלמינסקה.
+ הבנה מהו הקפסולה הענקית התלויה באמצע דירה ברכוש הנמכר בממלכה המאוחדת
+ פייג’ ספיראנאק מכירה שהשדיים שלה הגדילו ומסבירה למעריצים על השינוי
ארכיאולוגים גילו כבר אומנם אמצעים במקום בסקיפות קודמות שיכולים לרמוז למעשה מסוים מניעי-ערוב.
גדים מעץ, שום, כלי נשק מכסף ואור השמש הם רק חלק מהדרכים שבהן ניתן להיאבק ב ערובים כפי שמתוארות בספרות. מין זה הוא לא הייחודי של גיבורי הספרים, אלא גם של אנשים שחיו לפני מאות שנים.
לכן, החשודים ביכולות מעבר טבעיות היו נקברים לעתים קרובות בדרך נצחית: פניהם מופנים למטה, חובקים בחבלים בערובה חבטה, פוצצים בראש על ידי גלעד רוחש או ברחמיהם נדקרים על ידי כלי חד.
גם חוקרים אחרת מצאו קברים עם מנעולים ומפתחות, שלא היו מיועדים רק למנוע מהמתים לחזור לחיים, אלא גם לסגור את התקשורת בין עולם החיים והמתים, ולסגור שלב מסוים, כגון ילד שנפטר לא יטרוף אחרים לחיים אחרי המוות.
גילוי מוזר
חוקרים מאוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס בטורון גילו את השלד של אישה בבית הקברות של Pń, היא הותנה בשני כלים שמתוארים ככה מניעי-ערוב.
הכלי לא גרמו לפגיעה כלשהי לנפטרת לאחר מותה – הראש לא נפטר והעמודה נשמרה. קושייץ (Kościel) הכונה במהרחב קרואה “מעריץ דם” בתקשורת. זהו מונח מרשים מאוד לשלד שנמצא, אך זה אינו אמת מוחלטת.
“הגילוי שלנו אינו מצביע בהכרח על קבורת ערוב במקום זה”, הסביר ראש המחקר בPniu, ד”ר דריוש פולינסקי, פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס. – אני אעסוק בטיפולים האלו יותר כמפעילויות “מניעי-ערוב”. אולי לאשה היו מגרעות פיזיות או נפשיות, או ששכניה התייחסו אליה ברעה כשהייתה בחיים וחששו להבהיל אחריה לאחר מותה.
כאשר תושבי קהילה מסוימת היו חשובים בדיבוק כאלה, הם בדרך כלל החליטו לחשוף את הגוף ולהוסיף אמצעים “נגד ערובים”. במקרה זה, אין התערובות לאחר מכן נראית בברור בקבר. החוקרים התייחסו לעצם השלד וראו סימנים כהיםים בפרוש, מה שמרמז ליכולת להגעתו של אובייקט עשוי מנחושת או מגזין נחושת. אם היה זה מטבע, זה יכול היה לשמש כאמצע נגדי שלישי למניעת השימור על חייה של הנפטרת מלחזור לעולם החיים.
בבית הקברות הזה מצאנו כבר מטבעות בקברים, מה שחשוב – לשים בפה של הנפטרים, כמו כתר סילבר של יאן אולברכט משנת 1492-1498 וכתר סילבר וחצי גרוש משנת 1626 של זיגמונד השלישי – אומר הפרופ’ פולינסקי.
אז, מה אנחנו יודעים על האישה שנקברה עם קרדין בגרון? היא הייתה בין הגילאים שבין 17 ל-21 בעת מותה.
זה נראה בעצם הילדה”, מסבירה אנתרופולוגית וארכיאולוגית ד”ר אלישיה דרוזד-ליפינסקה מבית הספר למדעים ביולוגיים ווטרינריים של אוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס. – לא כל האפיפיזות של העצמות הארוכות כתונות עם דיאפיזותיהן. ניתן לראות גם שינויים פתולוגיים ושינויים בפיתוח בעצם, אך לפני ביצוע ניתוח מדויק, זה עדיין מוקדם לדבר על מהן הסיבות לכך ואילו השלפות היו.
החוקרים אינם רואים כל סיבה להכחש שהאישה הייתה קורבן של כל צורה של הוצאה להורג או פונישמנט, לדוגמה, על ידי כישוף. זה מתבטא, בין השאר, בעובדה שהיא נקברה בזהירות רבה, כנראה בארון, למרות שאין ערות עץ בבור. עם זאת, לכיסוי ראש הנפטרת נמצאה הציור של כרית נצח שהייתה שם ראשה. היא כנראה הייתה ממשפחה במעמד חברתי גבוה. על ראשה היא לבשה מעיל, כנראה כובע ממשי, שרידי בד מסוף נמצאים בקבר, עם כיסוי של זהב או כסף.
הארכיאולוגים שום לב גם לפרט נוסף. היד השמאלית של הילדה לא הונחתה לאורך הגוף, אלא הוטלה לשמאל. זהו תערובת נוספת לפתרון.
“אנחנו עומדים להכנה לבדיקות ממוקדות”, אומרת ד”ר דרוזד-ליפינסקה. “השלד צריך להיות מנקה מהדיו ולעבור בדיקות וחקרים נוספים, שעשויים לאפשר לנו לקבוע האם ישנן סיבות ביולוגיות למעשה שהילדה המתה שייכה ‘אחרת’ לעיני הקרובים שלה.
קבר עם ציוד שנחשב בספרות כ “נגד ערובים” הוא לא הגילוי היחיד באתר. עד כה מצאו החוקרים למעלה מ-60 קבורות מהמאה ה-19 וגם קבורות ביניים, כמו גם קבורת סוס. הם נתקלו בבית הקברות במקרה. צוותו של פרופ’ פולינסקי חיפש אחר השארי מבצר ביניים ישן ופרוקורטורת האברציה של התירות הטיאוטוניות מהמאה ה-13 בסמוך.
“אחרי העבודה, הלכנו לגבעה להתפעל מנוף הוויסטולה ולהציץ אל פורדון בגם הקשר השני”, זוכר האנתרופולוג. “אומרים שעצמות נראות לבנות בשמש, וכך היה גם אצלנו. בגבעה, בפתח החול, לגלנו עצמות אנושיות יוצאות מהאדמה.
מקור: אוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס
תמונה: התיעוד מהאינסטגרם של @umktorun
